לימודים

Undergraduate
תואר ראשון
graduate studies
תארים מתקדמים
Departments
חוגי הפקולטה
Comments Box SVG iconsUsed for the like, share, comment, and reaction icons

במחקר חדש בהובלת החוקרים ד"ר יובל ורבר ופרופ' ניר ספיר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, אליאור עדין מ"מוקד מחקרים החולה" במכללת תל חי, יחד עם עמיתים מאנגליה ומסין, נמצא כי למעלה מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח. אזור זה מכונה "המסדרון הלבנטיני" ועד עתה לא היה כל מידע על נדידת חרקים בו. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. החוקרים מצאו כי חרקים רבים אינם נישאים עם הרוח אלא מצליחים לנווט בכיוון מועדף, גם כאשר הוא מנוגד לרוח.
יזמנו פרסום כתובת בנושא בעיתון "הארץ", אתר Ynet, אתר ערוץ 7 באנגלית ואתר Jewishpress:
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B , ביקשו צוות החוקרים לאפיין לראשונה את נדידת החרקים בשמי ישראל: לבחון את קנה המידה שלה, התזמון, הקשר למזג האוויר ומנגנוני הניווט המעורבים בה.

#universityofhaifa #universityofhaifastudies #אוניברסיטתחיפה #אוניברסיטת_חיפה #ביולוגיהאבולוציונית #biology #biologylab #biologystudent #YNET #ynet #JewishPress #jewishpress #עיתוןהארץ
... See MoreSee Less

12 hours ago
במחקר חדש בהובלת החוקרים דר יובל ורבר ופרופ ניר ספיר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, אליאור עדין ממוקד מחקרים החולה במכללת תל חי, יחד עם עמיתים מאנגליה ומסין, נמצא כי למעלה מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח. אזור זה מכונה המסדרון הלבנטיני ועד עתה לא היה כל מידע על נדידת חרקים בו. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. החוקרים מצאו כי חרקים רבים אינם נישאים עם הרוח אלא מצליחים לנווט בכיוון מועדף, גם כאשר הוא מנוגד לרוח.
יזמנו פרסום כתובת בנושא בעיתון הארץ, אתר Ynet, אתר ערוץ 7 באנגלית ואתר Jewishpress:
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת  Proceedings of the Royal Society B , ביקשו צוות החוקרים לאפיין לראשונה את נדידת החרקים בשמי ישראל: לבחון את קנה המידה שלה, התזמון, הקשר למזג האוויר ומנגנוני הניווט המעורבים בה.

 #universityofhaifa #universityofhaifastudies #אוניברסיטתחיפה #אוניברסיטת_חיפה #ביולוגיהאבולוציונית #biology #biologylab #biologystudent #YNET #ynet #JewishPress #jewishpress  #עיתוןהארץ

יותר מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח – אזור המכונה "המסדרון הלבנטיני", שבו לא היה כל מידע על נדידת חרקים. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם אתמול (10.7.2025) בכתב העת royalsocietypublishing.org/doi/epdf/10.1098/rspb.2025.0587
לינק לכתבה בynet.
www.ynet.co.il/environment-science/article/h1nneftvxg

@Nir Sapir

#ביולוגיה #biyology #ביולוגיהוסביבה #biologystudent y #biologystudent #אוניברסיטתחיפה #universityofhaifa #מדעיהטבע #ביולוגיה #מחקרים #ביולוגיהאבולוציונית
... See MoreSee Less

4 days ago
יותר מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח – אזור המכונה המסדרון הלבנטיני, שבו לא היה כל מידע על נדידת חרקים. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם אתמול (10.7.2025) בכתב העת https://royalsocietypublishing.org/doi/epdf/10.1098/rspb.2025.0587
לינק לכתבה בynet.
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1nneftvxg

@Nir Sapir 

 #ביולוגיה #biyology #ביולוגיהוסביבה #biologystudent y #biologystudent #אוניברסיטתחיפה #universityofhaifa #מדעיהטבע #ביולוגיה #מחקרים #ביולוגיהאבולוציוניתImage attachment

פרופ׳ שגיא שניר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, ובשיתוף עם חוקרים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן הצליחו לזהות אתרי אצטילציה ביונקים שונים, אשר קשורים באריכות חיים. אתר אצטילציה ספציפי מתייחס למיקום מסוים במולקולה, בדרך כלל בחלבון או בדנ"א, שבו מתבצעת פעולה כימית למולקולה.
האתגר שבו נתקלו היה להבדיל בין תכונה אבולוציונית של אריכות חיים לתכונה הקשורה עם אתר אצטילציה ספציפי.
במאמר אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת מאמר בנושא זיהוי אתרי אצטילציה ביונקים שונים, אשר קשורים באריכות חיים, התפרסם לאחרונה בכתב העת www.nature.com/ncomms ניסחו פרופ׳ שניר, המתמחה באלגוריתמים בביולוגיה חישובית ובפרט בנושאי אבולוציה, ופרופ׳ חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן, המתמחה בהזדקנות, מסגרת הסתברותית ובעקבותיה אלגוריתם השואף להפריד בין שני הגורמים ובכך לבודד את תהליך האצטילציה מעכב הזדקנות. הם הפעילו אותו על קשת רחבה של יונקים וקיבלו תוצאות חד־משמעיות.
האלגוריתם, יחד עם האבחנה הביולוגית, מאפשר בחינה של תופעות ביולוגיות נוספות וקשירתן להזדקנות.

#facultyofnaturalsciences #אבולוציה #UniversityofHaifa #ביולוגיהאבולוציונית #ביולוגיה
... See MoreSee Less

6 days ago
פרופ׳ שגיא שניר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית והמכון לאבולוציה, ובשיתוף עם חוקרים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן הצליחו לזהות אתרי אצטילציה ביונקים שונים, אשר קשורים באריכות חיים. אתר אצטילציה ספציפי מתייחס למיקום מסוים במולקולה, בדרך כלל בחלבון או בדנא, שבו מתבצעת פעולה כימית למולקולה.
האתגר שבו נתקלו היה להבדיל בין תכונה אבולוציונית של אריכות חיים לתכונה הקשורה עם אתר אצטילציה ספציפי.
במאמר אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת מאמר בנושא זיהוי אתרי אצטילציה ביונקים שונים, אשר קשורים באריכות חיים, התפרסם לאחרונה בכתב העת https://www.nature.com/ncomms ניסחו פרופ׳ שניר, המתמחה באלגוריתמים בביולוגיה חישובית ובפרט בנושאי אבולוציה, ופרופ׳ חיים כהן מאוניברסיטת בר אילן, המתמחה בהזדקנות, מסגרת הסתברותית ובעקבותיה אלגוריתם השואף להפריד בין שני הגורמים ובכך לבודד את תהליך האצטילציה מעכב הזדקנות. הם הפעילו אותו על קשת רחבה של יונקים וקיבלו תוצאות חד־משמעיות.
האלגוריתם, יחד עם האבחנה הביולוגית, מאפשר בחינה של תופעות ביולוגיות נוספות וקשירתן להזדקנות.

#facultyofnaturalsciences #אבולוציה #UniversityofHaifa #ביולוגיהאבולוציונית #ביולוגיה

🔆 ההרשמה לוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה בעיצומה 🌍
9-8 ביולי 2025, באוניברסיטת תל אביב ⭐️

✅ הפורום הרחב ביותר לדיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית.
✅ מקום מפגש למיטב המומחים בזירה הסביבתית בישראל.
✅ במה לשיח סביבתי פורה בין גופי ממשל, חוקרים ומומחים סביבתיים, מגזר עסקי, תעשייה, משקיעים, אנשי תקשורת, ארגוני חברה אזרחית והקהל הרחב.
שימו לב ❤ מס' המקומות מוגבל bit.ly/4kiYpBT

לפרטים ולהרשמה>> bit.ly/4kiYpBT

#מדע #מדעים #ביולוגיה #biology
... See MoreSee Less

1 week ago
🔆 ההרשמה לוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה בעיצומה 🌍
9-8 ביולי 2025, באוניברסיטת תל אביב ⭐️

✅ הפורום הרחב ביותר לדיונים בנושאי מדע ומדיניות סביבתית.
✅ מקום מפגש למיטב המומחים בזירה הסביבתית בישראל.
✅ במה לשיח סביבתי פורה בין גופי ממשל, חוקרים ומומחים סביבתיים, מגזר עסקי, תעשייה, משקיעים, אנשי תקשורת, ארגוני חברה אזרחית והקהל הרחב.
שימו לב ❤ מס המקומות מוגבל https://bit.ly/4kiYpBT

לפרטים ולהרשמה>> https://bit.ly/4kiYpBT

 #מדע #מדעים  #ביולוגיה  #biology

ברכות חמות לזוכים בפרס הפוסטר המצטיין לזכרו של חיים שפירא ז"ל, מסגרת יום הצגת פרוייקטי המחקר של תלמידי שנה ג' בחוג לביולוגיה וביופיזיקה.🤝👏👏👏

biology.haifa.ac.il/
#ביולוגיהימית #אוניברסיטתחיפה #מדעיהטבע #facultyofnaturalsciences
#facultynaturalsciences #ביולוגיה #UniversityofHaifa #תוארראשוןבמדעים #biology #phizics
... See MoreSee Less

1 week ago

לקראת סיום שנת הלימודים תשפ"ה התקיים בהצלחה יום הצגת פרויקטי המחקר של סטודנטים שנה ג' מהחוגים לביולוגיה וביופיזיקה. הסטודנטים הציגו פוסטרים מדעיים המסכמים את מחקריהם, שנעשו כחלק מקורס פרויקט מחקר במעבדות הפקולטה למדעי הטבע ולביולוגיה ימית. ההצגות לוּוו בדיונים מקצועיים עם חוקרי הפקולטה.
biology.haifa.ac.il/

#ביולוגיה #ביולוגיהימית #מדעיהחיים #תואר_ראשון #תוארראשון🎓 #אוניברסיטתחיפה #אוניברסיטת_חיפה #אוניברסיטה #facultynaturalsciences #UniversityofHaifa #תוארראשוןבמדעים #לימודיםאקדמים #biology
... See MoreSee Less

2 weeks ago
Load more