הפקולטה למדעי הטבע

ביום ראשון נצפה ליקוי ירח מלא בשמי הארץ (תופעת ״ירח דם״). החוג לפיזיקה ארגן תצפית לעוברים ושבים בקמפוס באמצעות טלסקופ, שהוצב ברחבת הבניין הרב תכליתי. ההכנות לארוע החלו עם השקיעה והתצפית נמשכה עד תום הליקוי המלא. עשרות אנשים הגיעו לצפות בארוע המיוחד, שנובע מכניסת הירח לצילו של כדור הארץ. למעט מספר עננים בודדים בשמים, מזג האוויר שיתף פעולה, וניתן היה לראות את הליקוי במלוא הדרו, כמו גם לצפות בטבעותיו של שבתאי. ד״ר ויקטור אוקניאנסקי מהחוג לפיזיקה תיפעל את התצפית האסטרונומית, וביחד עם פרופ׳ דורון שלוש, שניהם מהחוג לפיזיקה, ניתנו הסברים על התופעה במספר שפות.

#ליקו #אוניברס ... See MoreSee Less

ICECA הכנס הבין־לאומי בקומבינטוריק ויישומיה

הכנס הבין־לאומי בקומבינטוריקה ויישומיה (ICECA) נוסד בשנת 2022 על ידי פרופ' תאופיק מנסור, מהחוג למתמטיקה, ומתקיים מאז מדי שנה בחודשים אוגוסט-ספטמבר.
בשבוע שעבר, התקיים הכנס ICECA באופן מקוון ואיגד חוקרות וחוקרים מרחבי העולם. הכנס התמקד בקומבינטוריקה, תחום דינמי במתמטיקה הידוע בבעיות מאתגרות, בשיטות חדשניות ובמגוון יישומים רחב. תחומים רבים במדע – כולל: אלגברה, טופולוגיה, הסתברות, מדעי המחשב, וכן מדעי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה – כוללים מבנים קומבינטוריים חבויים, שפתרונם דורש טכניקות מעולם הקומבינטוריקה.
מטרות הכנס הן להציג התקדמות עדכנית בקומבינטוריקה מנייתית ואנליטית, להדגים יישומים של שיטות קומבינטוריות בתחומים מדעיים נוספים, לחקור שאלות חדשות וטכניקות חדשניות בתחום המנייתי וליצור חיבורים בין חוקרים מרקע מגוון, שעבודתם קשורה לקומבינטוריקה.
באתר הכנס, מופיעה התוכנית המלאה, רשימת המשתתפים וקישורים לכל ההרצאות המצולמות. ניתן להגיע לאתר דרך כתב העת Enumerative Combinatorics and Applications (ECA) תחת לשונית "Conference".

#mathematics_facts #מחקראקדמי #מחקר #החוגלמתמטיקה #אוניברסיטתחיפה #מחקרים #mathematics #מתמטיקה #מתמטיקהבכיף #החוגלמתמטיקה ... See MoreSee Less

בסקירה מדעית מקיפה שנערכה באוניברסיטת חיפה בהובלת פרופ' שני שטרן, מחוג סגול לנוירוביולוגיה, ופרופ' אחמד אבו־עקל, מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה, נבחן כיצד תתי־הסוגים הגנטיים של תסמונת פראדר וילי – בעיקר חסר של מקטע גנטי מצד האב לעומת 'דיסומיה אימהית' – משפיעים על פיתוח תסמיני אוטיזם או פסיכוזה. במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי 40-12 אחוזים מן המאובחנים מציגים תסמינים הקשורים לאוטיזם, ואילו 30-10 אחוזים מהם עלולים לפתח תסמיני פסיכוזה בבגרות. זהו נתון ייחודי שמאפשר לחוקרים לבחון את הקשר בין גנטיקה, מבנה המוח והתנהגות באופן ייחודי במחקר בבני אדם.
יזמנו פרסום בנושא באתר www.jewishpress.com/
הסקירה המדעית שפורסמה בכתב העת היוקרתי gp.genomicpress.com מציעה תובנות פורצות דרך על תסמונת פראדר וילי (Prader Willi syndrome, PWS) – תסמונת גנטית נדירה, אך חשובה במיוחד למחקר בתחום בריאות הנפש. מן הסקירה עולה כי סוג הליקוי הגנטי בתסמונת משפיע על הסיכון לפתח תסמינים פסיכיאטריים שונים: מי שנולדו עם חסר (מחיקה) של מקטע גנטי בכרומוזום 15 מצד האב נוטים יותר להציג מאפיינים של אוטיזם, ואילו מי שנולדו עם שני עותקים של אותו כרומוזום מצד האם – מצב הנקרא 'דיסומיה אימהית' (mUPD) – מצויים בסיכון מוגבר לפתח תסמיני פסיכוזה בגיל ההתבגרות או בבגרות.

#facultynaturalsciences #neurobiology #universityofhaifa #universityofhaifastudies #נוירו #מדעי ... See MoreSee Less

ברכות לד"ר זיו בן ציון מהפקולטה לרווחה ובריאות, וד"ר לונה ג'מאל סלאמה מהפקולטה למדעי הטבע, על זכייתם במענקי מחקר וציוד בסכום כולל של כ־8.8 מיליון ₪ במסגרת תוכנית 'בראשית' של הקרן הלאומית למדע.
תוכנית 'בראשית' נועדה לעודד את חזרתם של חוקרים מצטיינים לישראל לאחר השתלמות פוסט דוקטורט בחו"ל. 'הזכייה בתוכנית "בראשית" מעידה על ההישגים המרשימים של החוקרים כבר בשלב מוקדם של דרכם האקדמית. מדובר באחת התוכניות היוקרתיות ביותר בישראל, והבחירה בשני חוקרים מאוניברסיטת חיפה משקפת את איכות המחקר שמתקיים כאן ואת התרומה המדעית והחברתית שאנו שואפים לקדם', אמר פרופ' אורן גזל אייל, סגן נשיא אוניברסיטת חיפה למחקר ופיתוח.
ד"ר זיו בן ציון, מהפקולטה לרווחה ובריאות, זכה במענק מחקר בסך כשלושה וחצי מיליון שקלים ובמענק ציוד נוסף בסך מיליון שקלים, על פרויקט STRONG שעוסק בהתאוששות מדחק כהזדמנות לצמיחה לאומית. מחקרו של ד"ר בן ציון עוסק בהתמודדות עם מצבי דחק וטראומה, ובוחן כיצד משברים יכולים להיעשות למנועי צמיחה חברתית ולאומית.
ד"ר לונה ג'מאל סלאמה, מהפקולטה למדעי הטבע, זכתה במענק מחקר על סך שלושה וחצי מיליון שקלים ובמענק ציוד נוסף בסך מיליון ושמונה מאות אלף שקלים. מחקרה של ד"ר ג'מאל סלאמה מתמקד בציר מוח־גוף ובפעילות של תעלות עצביות הרגישות ללחץ ומשפיעות על תחושות פנימיות בגוף ועל מצבים פיזיולוגיים שונים. זהו תחום מחקר בעל השלכות רפואיות נרחבות, לרבות הבנה של מנגנוני ויסות רגשי ופיזיולוגי.
האוניברסיטה רשמה השנה הישג מרשים נוסף: חמישים הצעות מחקר אישיות של חוקרות וחוקרי האוניברסיטה זכו במענקי מחקר של הקרן הלאומית למדע, נוסף על ארבעה מענקי ציוד שניתנו לחוקרים שנמצאים בשלבים מתקדמים של מחקריהם.
הישגים אלה מציבים את אוניברסיטת חיפה בחזית המחקר המדעי בישראל, ומשקפים את עומק העשייה האקדמית והחדשנות במגוון תחומים.🤝

#UniversityofHaifa #מדעים #מדע ... See MoreSee Less

פרופ' ערן גפן מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה - קמפוס אורנים התראיין בנושא התיקנים החומים
הנפוצים בישראל להמשך הכתבה בלינק:
www.israelhayom.co.il/animals/article/18#oranim

#ביול #universityofhaifa 🌳🌲🌳 #oranim ... See MoreSee Less

במחקר חדש בהובלת החוקרים ד"ר יובל ורבר ופרופ' ניר ספיר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, אליאור עדין מ"מוקד מחקרים החולה" במכללת תל חי, יחד עם עמיתים מאנגליה ומסין, נמצא כי למעלה מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח. אזור זה מכונה "המסדרון הלבנטיני" ועד עתה לא היה כל מידע על נדידת חרקים בו. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. החוקרים מצאו כי חרקים רבים אינם נישאים עם הרוח אלא מצליחים לנווט בכיוון מועדף, גם כאשר הוא מנוגד לרוח.
יזמנו פרסום כתובת בנושא בעיתון "הארץ", אתר Ynet, אתר ערוץ 7 באנגלית ואתר Jewishpress:
במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B , ביקשו צוות החוקרים לאפיין לראשונה את נדידת החרקים בשמי ישראל: לבחון את קנה המידה שלה, התזמון, הקשר למזג האוויר ומנגנוני הניווט המעורבים בה.

#universityofhaifa #universityofhaifastudies #אוניברסיטתחיפה #אוניברסיטת_חיפה #ביולוגיהאבולוציונית #biology #biologylab #biologystudent #YNET #ynet #JewishPress #jewishpress #עיתוןהארץ ... See MoreSee Less